Sanhedrine
Daf 11a
משנה: מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ לֹא מֵעִיד וְלֹא מֵעִידִין אוֹתוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ לֹא מְיַיבֵּם וְלֹא מְיַיבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם רָצָה לַחֲלוֹץ וּלְיַבֵּם זָכוּר לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ אִם רָצָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת אַלְמְנָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. נוֹשֵׂא הוּא הַמֶּלֶךְ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמְנָתוּ שֶׁל שָׁאוּל שֶׁנֶּאֱמַר וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶךָ בְּחֵיקֶךָ׃
Traduction
Un roi ne peut pas juger ni être jugé (67)(Horayot 2, 6).; il ne dépose pas comme témoin, et l’on ne dépose pas contre lui. S’il est mort sans enfant, son frère ne peut pas épouser la veuve et ne se soumet pas au déchaussement. Si son frère est mort sans enfant, il ne peut pas épouser la veuve, ni se soumettre au déchaussement; d’après R. Juda, il peut l’épouser ou se soumettre au déchaussement s’il le veut, et son souvenir sera rappelé en bien. S’il meut, personne ne peut épouser sa veuve; d’après R. Juda, le roi qui lui succède peut épouser sa veuve, car on trouve que David a épousé la veuve de Saül, comme il est dit (1S 2, 5): Je t’ai donné la maison de ton maître et les femmes de ton maître sur ton sein.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מלך לא דן ולא דנין אותו. ודוקא מלכי ישראל שאינם נשמעים לדברי חכמים אבל למלכי בית דוד דנין ודנין אותן שנאמר בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט:
אין שומעין לו. דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וגנאי הוא לו שיחלוץ ותרוק בפניו והואיל ואינו חולץ אינו מיבם וכן הלכה:
נושא המלך וכו'. ואין הלכה כר' יהודה:
הלכה: מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ כול'. לֹא דָן. וְהָֽכְתִיב וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל עַמּֽוֹ. וְתֵימַר הָכֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה. הָיָה דָן הַדִּין. זִיכֶּה הַזַּכַּיי וִחִייֵב הַחַייָב. הָיָה הַחַייָב עָנִי נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׂלּוֹ. נִמְצָא עוֹשֶׂה דִין לָזֵה וּצְדָקָה לָזֵה. רִבִּי אוֹמֵר. הָיָה דָּן וְזִיכֶּה הַזַכַּיי וְחִייֵב הַחַייָב. מַעֲלֶה עָלָיו הַמָּקוֹם כִּילּוּ עָשָׂה צְדָקָה עִם הַחַייָב שֶׁהוֹצִיא גְזֵילָה מִיָּדוֹ.
Traduction
Pourquoi ne peut-il pas ''juger''? N’est-il pas écrit (1S 8, 15): David exerçait la justice et l’équité envers tout son peuple? N’en résulte-t-il pas qu’il jugeait lui-même? (objection non réfutée). On en conclut qu’il prononçait les jugements, absolvait l’innocent et condamnait le coupable; si le coupable était pauvre, il donnait du sien pour l’acquitter; de cette façon il exerçait la justice envers l’un et la charité envers l’autre (68)''V. Rabba à (Dt 5); ci-dessus, 1, 1.''. Rabbi dit: au juge qui absout l’innocent et condamne le coupable, Dieu sait gré d’avoir exercé envers le coupable cette charité spéciale de lui enlever du bien volé.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואת אמר הכין. דהא משמע דהאי עושה משפט שהיה הוא בעצמו דן וכדדרשינן בפ''ק משפט וצדקה:
אמור מעתה וכו'. ולא משני מידי:
כאלו עשה צדקה. אף עם החייב וכדאמר בפ''ק:
וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ. עַל שֵׁם מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א. רִבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי. הַמֶּלֶךְ וְהַצִּיבּוּר נִידּוֹנִין לְפָנָיו בְּכָל יוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר. לַעֲשׂ֣וֹת ׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
Traduction
''Il ne sera pas jugé'' (dit la Mishna), selon ces mots (Ps 17, 2): Devant toi (Dieu) sortira mon jugement, non par devant les hommes. R. Isaac dit au nom de Rabbi: le roi et la communauté sont jugés devant Dieu chaque jour (69)Cf. B., Rosh Hashana, 17., selon ces mots (1R 8, 59): Afin d’exercer la justice sur son serviteur (le roi) et sur son peuple d’Israël, chaque jour la tâche du jour.
Pnei Moshe non traduit
מלפניך משפטי יצא. ואין אחרים דנין אותו:
רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר אִם רָצָה לַחֲלוֹץ וּלְיַיבֵּם זָכוּר לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ אִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן נִמְצֵאתָ פוֹגֵם כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ.
Traduction
R. Judan dit: il peut épouser la veuve de son frère (mort sans enfant), ou se laisser déchausser par elle, s’il le veut''. -Non, fut-il répliqué, car ce serait porter préjudice à la dignité royale (même pour la mémoire d’un frère).
Pnei Moshe non traduit
נמצאת פוגם בכבוד המלך. שגם ליבם אינו כבודו להקים על שם אחיו:
תַּנֵּי הַהֶסְפֵּד וְכָל הָעוֹסְקִין בָּהֶסְפֵּד מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְלֹא לִתְפִילָּה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִפְסִיקוּ רִבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלִתְפִילָּה. 11a וְהָתַנִּינָן אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר. מַתְנִיתָא בְיוֹם רִאשׁוֹן. מַה דְתַנֵּי בְּיוֹם שֵׁינִי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דברכות פ''ב וגריס התם הסופד וכל העוסקין וכו':
והתנינן אם יכולין להתחיל ולגמור. עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והאמרת דאפילו בתוך ההספד מפסיקין לק''ש:
מתני'. בהספד של יום הראשון ומה דתני בתוספתא מפסיקין ביום שני הוא:
אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּימָא זֶה שֶׁנִּכְנַס לַכְּנֶסֶת וּמְצָאָן עוֹמְדִין לִתְפִילָּה. אִם יוֹדֵעַ שֶׁיָּכוֹל לִגְמוֹר עַדשֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר לַעֲנוֹת אָמֵן יִתְפַּלֵּל. וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר שֶׁלְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְ חַד אָמַר שֶׁלְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. בַּחוֹל.
Traduction
vide
אֵין נוֹשְׂאין לֹא אַלְמָנָתוּ וְלֹא גְרוּשָׁתוֹ שֶׁלְּמֶלֶךְ. עַל שֵׁם וַתִּֽהְיֶי֧נָה צְרוּרוֹת עַד י֥וֹם מוּתָן אַלְמְנ֥וּת חַיּֽוּת׃ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דָוִד מְקַלְעָתָן וּמְקַשְׁטָתָן וּמַכְנִיתָן לְפָנָיו בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר לְיִצְרוֹ הָרַע. תִּאַבְתָּה דָבָר הָאָסוּר לָךְ. חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַתְאִיבְךָ דָּבָר הַמּוּתָּר לָךְ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אֲסוּרוֹת מַמָּשׁ הָיוּ. וּמַה כְלִי הֶדְיוֹט שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט אָסוּר לַמֶּלֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. כְּלֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּהֶן הֶדְיוֹט אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמֶּלֶךְ אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן.
Traduction
''On ne devra pas épouser la veuve du roi'', ni la femme qu’il a répudiée, selon ces mots (2S 20, 3): Elles restèrent enfermées jusqu’au jour de leur mort, venues du vivant de leurs maris. R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Pazi ou de R. Yohanan: il résulte de là que David faisait revêtir ses femmes, orner de bijoux, puis les faisait venir devant lui chaque jour, en disant à son mauvais penchant: tu as désiré jadis ce qui était interdit; maintenant je te laisse désirer sans satisfaction ce qui t’est permis. Selon les rabbins de Césarée, ses femmes étaient vraiment interdites (par suite de la violence d’Absalon). Or, comme ce qui a servi à un simple particulier ne doit pas servir au roi (comme il n’exerce pas le lévirat), à plus forte raison le roi ne se servira pas de ce qui a été utilisé par un particulier (Absalon).
Pnei Moshe non traduit
ותהיין צרורות וגו'. שאפילו אחרי מות דוד אסורות לכל:
מקלעתן וכו'. דס''ל שהיו מותרות לו לפי שאניסות היו מאבשלום אלא שאסר על עצמו במותר לו:
אסורות ממש היו. לו כדאמר מפני שנשתמש בהן הדיוט:
ומה כלי הדיוט וכו'. שהרי אינו מייבם:
רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. נוֹשֵׂא הוּא הַמֶּלֶךְ אַלְמָנַת הַמֶּלֶךְ. שֶׁמָּצִינוּ בְדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנַת שָׁאוּל. שֶׁנֶּאֱמַר. וָֽאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת בֵּ֣ית אֲדֹנֶ֗יךָ וְאֶת נְשֵׁ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ. זוֹ רִצְפָּה וַאֲבִיגַיִל וּבַת שֶׁבַע.
Traduction
Selon R. Juda, le roi peut épouser la veuve d’un roi'', comme il est arrivé à David d’épouser la veuve de Saül (70)Cf. J., (Yebamot 2, 4)., ainsi qu’il est dit (2S 12, 8): je t’ai donné la maison de ton maître et les femmes de ton maître sur tes genoux; ce sont: Rispa, Abigaïl et Bethsabée (71)''La 1re était concubine de Saül, ou '''' femme du maître ''''; les 2 autres, quoique '''' de la maison '''', étaient libres, et le prophète Nathan ne blâma pas David de cette alliance, mais d'avoir fait périr Nabal.''.
Pnei Moshe non traduit
זו רצפה פילגש שאול וזהו נשי אדוניך:
ואביגיל ובת שבע. זהו בית אדוניך וכלומר שהנביא רמז לו שאינו מוכיחו על דבר ליקוחי בת שבע כי בהיתר לקחה כדדרשינן ואת אשתו לקחת לך לאשה ליקוחין יש לך בה מפני שאוריה מורד במלכות היה והרי היא לך בהיתר כמו שלקחת אביגיל אחרי מות נבל ולא נכשלת בה מקודם וכך היא לך בת שבע וזה ההיתרי גרם לך מפני שנתתי לך בית אדוניך ומלך אתה אלא מדוע וגו' ואותו הרגת בחרב בני עמון וזהו עיקר התוכחה לדוד:
תַּנֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָיוּ כוּלָּן עומְדִיוֹ בְּשׁוּרָה. מִשּׁוּם כָּבוֹד חַייָבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין. יָֽרְדוּ לְסֶפֶד. הָרוֹאִין פְּנִים פְּטוּרִין. וְשֶׁאֵין רוֹאִין פְּנִים חַייָבִין. וְהָדָא דְתַנִּינָן. כְּשֶׁמְנַחֵם אֲחֵרִים כָּל הָעָם עוֹבְרִין בְּזֶה אַחַר זֶה וְהַמְמוּנֶה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כְּמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וְהָא דְתַנִּינָן. הַפְּנִימִין פְּטוּרִין וְהַחִיצוֹנִין חַייָבִין. כְּמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹמְדוֹת וְהָאֲבֵלִין עוֹבְרִין. מִשֶׁרָבַת תַּחֲרות בְּצִיפּוֹרִין הִתְקִין רִבִּי יוֹסֵי שֶׁיְּהוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹבְרוֹת וְהָאֲבֵלִין עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל דְּסוֹפֶפְתָּא. חָֽזְרוּ הַדְּבָרִים לְיוֹשְׁנָן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תני ר' יהודה וכו'. בתוספתא שם:
הרואין פנים. עומדין בשורה פנימית ורואין פני האבל שעובר לפניהן:
והדא דתנינן וכו' כמשנה הראשונה. כדלקמיה דבראשונה היו משפחות עוברות והאבלים עומדין וכצ''ל והא דתנינן הפנימין פטורין והחיצונין חייבין כמשנה אחרונה צ''ל:
דסופפתה. שם מקום ובפ' מי שמתו גריס דתוספאה:
Sanhedrine
Daf 11b
משנה: מֵת לוֹ מֵת אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלָטוֹרִין שֶׁלּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּיטָּה יוֹצֵא שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁיָּצָא אַחַר מִיטָּתוֹ שֶׁל אַבְנֵר שֶׁנֶּאֱמַר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּיטָּה. אָמְרוּ לוֹ לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַייֵּס. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כָּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַדַּרְגֵּשׁ׃
Traduction
S’il perd un proche parent, il ne quitte pas son palais (palatium); selon R. Juda, il est libre de suivre le cercueil s’il le désire; ainsi, l’on trouve que David à suivi le cercueil d’Abner, comme il est dit (2S, 3, 31): le roi David marcha derrière le cercueil. Ceci ne prouve rien, fut-il répliqué, car le roi agit ainsi pour calmer le peuple. – Lorsqu’on lui apporte le repas de deuil, tout le peuple s’assoit à terre, tandis qu’il s’assoit sur un escabeau.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אינו יוצא מפתח פלטרין שלו. דגנאי הוא למלך להראות עגמת נפשו לפני העם:
לא היה הדבר אלא לפייס. את העם כדי שיכירו שלא בעצתו הרג יואב את אבנר ואין הלכה כר' יהודה:
דרגש. מטה של מזל העומדת בבית ונקראת דרגש:
11b שְׁלֹשָׁה בָנִים הָיוּ לְחֶצְרוֹן. דִּכְתִיב וּבְנֵ֥י חֶצְר֭וֹן יְרַחְמְאֵ֥ל וְאֶת רָ֖ם וְאֶת כְּלוּבָֽי׃ הוּא יְרַחְמְאֵל קַדְמוֹי אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה גּוֹיָה לְהִתְעַטֵּר בָּהּ. דִּכְתִיב וַתְּהִ֨י אִשָּׁ֥ה אַחֶ֛רֶת לִֽירַחְמְאֵ֖ל וּשְׁמָ֣הּ עֲטָרָ֑ה הִ֖יא אֵ֥ם אוֹנָֽם׃ שֶׁהִכְנִיסָה אֲנִינָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת עַמִּֽינָדָֽב׃ וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת שַׂלְמָֽה׃ וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז נָשָׂא אֶת רוּת.
Traduction
– Heçron eut 3 fils, comme il est dit (1Ch 2, 25): Les fils de Hessron, Yerahméel et Ram; Kloubi (ibid. 4, 11) était le 3e. Or, Yerahméel était le fils aîné; seulement, il avait eu le tort d’épouser une femme païenne, afin de se parer de sa beauté (ou de sa descendance princière), comme il est dit (ibid. 2, 26): Yerahméel eut une autre femme Atarah (couronne), mère d’Onam; ce dernier terme vise la vanité qu’elle apporta avec elle dans la maison de son mari. ` – Ram (le 2e fils) engendra Aminadab; celui-ci eut pour fils Nahshon; celui-ci eut Salomon, qui eut pour fils Booz, lequel épousa Ruth (72)Union supposée défectueuse par Nabal..
Pnei Moshe non traduit
שלשה בנים היו לחצרון וכו'. איידי דמייתי לקמן מילתיה דנבל דריש להני קראי:
ואת כלובי. זהו כלב כדכתיב וכלב בן חלרון וממנו יצא נבל דכתיב והוא כלובי וכדלקמן שהיה נבל מתגאה שאין משפחתו פגומה והוא מן הבן השלישי לחצרון כמו שלדעתו משפחות משני בנים הראשונים פגומים הן וכדמפרש ואזיל:
הוא ירחמאל קדמוי. דברי נבל הן כדלקמן כלומר שהרי ירחמאל הבן הראשון אלא שפגם בעצמו שנשא אשה גויה להתעטר ביפיה ובכבודה שבת מלך היתה כדכתיב שם ותהי וגו' ודריש היא אם אונס על שם שהכניסה אנינה לתוך ביתו שלא היה לו לקחת אותה:
ורם. זהו הבן השני לחצרון וכתיב שם ורם הוליד את עמינדב וגו' ושלמון הוליד את בעז והרי בעז נשא את רות. כך היה במחשבת נבל שגם זו כפגם היא ולא ידע מואבי ולא מואבית:
הֵא נָבָל אֲתִי מִן דִּכְלוּבָי. אֲמַר נָבָל. לֵית בְּיִשְׂרָאֵל בַּר טָבִין סַגִּין מִינִּי. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאִ֨ישׁ בְּמָע֜וֹן וּמַֽעֲשֵׂ֣הוּ בַכַּרְמֶ֗ל וְהָאִישׁ֙ גָּד֣וֹל מְאֹ֔ד וְה֥וּא כָלִיבִּי׃ דַּאֲתִי מִן כְּלוּבָי. וַיִּשְׁמַ֥ע דָּוִד֭ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי גוֹזֵז נָבָ֖ל. וַֽאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י. לְקִיּוּמָא. וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וגו'. אָמַר רִבִּי יוּסְטָּא בַר שׁוּנֵם. נַעֲשׂוּ מַחֲנֶה. וַיַּ֙עַן נָבָ֜ל אֶת עַבְדֵ֤י דָוִד֙ וגו'. וּמְנַיִין לְדִינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁמַּתְחִילִין מִן הַצַּד. תַּנָּא שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַֽאֲנָשָׁ֜יו וגו'. וַיָּ֥עַט בָּהֶֽם. מָהוּ וַיָּ֥עַט בָּהֶֽם. אַפְחִין בְּמִילִּין. וְעַתָּ֗ה דְּעִ֤י וּרְאִי֙ מַֽה תַּֽעֲשִׂ֔י׃ וַתִּפְגּוֹשׁ אֹתָֽם׃ גִּילַּת שׁוֹקָהּ וְהָֽלְכוּ לְאוֹרָהּ. וַתִּפְגּוֹשׁ אֹתָֽם׃ הוּקְרוּ כוּלָּם. וחד אָמַ֗ר אַךְ֩ לַשֶּׁ֨קֶר שָׁמַ֜רְתִּי וגו'. מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר׃ מָה עִיסְקֵיהּ דְּכַלְבָּא מַשְׁתִּין בְּכָתְלָא. אֲפִילוּ עַל כַּלְבָּא לֵי נָא חַיִיס. וַתֵּ֤רֶא אֲבִיגַ֙יִל֙ אֶת דָּוִ֔ד וגו'. אָֽמְרָה לֵיהּ. מָרִי דָוִד. אֲנָא מֶה עָֽבְדִית. בָּנַיי מֶה עָֽבְדוֹן. בְּעִירַיי מָה עֲבֲד. אָמַר לָהּ. מִפְּנֵי שֶׁקִּילֵּל מַלְכוּת דָּוִד. אָֽמְרָה לֵיהּ. וּמֶלֶךְ אַתָּה. אָמַר לָהּ. וְלֹא מָשְׁחֵנִי שְׁמוּאֵל לְמֶלֶךְ. אָֽמְרָה לוֹ. עַדַּיִין מוֹנֵיטָא דְּמָרָן שָׁאוּל קַייָם. וַֽאֲנִי֙ אֲמָ֣תְךָ֔. מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָהּ לְתַשְׁמִישׁ. מִיַּד הוֹצִיאָה כִתְמָהּ וְהֶרְאָת לוֹ. אָמַר לָהּ. וְכִי רוֹאִין כְּתָמִין בַּלָּיְֽלָה. אָֽמְרָה לֵיהּ. וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֵיךָ מַי שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. כְּתָמִין אֵין רוֹאִין בַּלָּיְֽלָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּלָּי‍ְֽלָה. אָמַר לָהּ. כְּבָר נִגָמַר דִּינוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. אָֽמְרָה לוֹ. וְלֹֽא תִהְיֶה֣ זֹ֣את ׀ לְךָ֡ לְפוּקָה֩.
Traduction
Donc, moi Nabal je suis issu de Kloubi (le 3e fils), et je ne connais pas en Israël une meilleure généalogie. Ainsi, il était écrit (1S 25, 2&3): Il y avait un homme à Maon, dont les occupations étaient sur le Carmel, homme très important; il était (de la famille) de Kloubi. David apprit au désert que Nabal tondait ses troupeaux (ib. 4); il lui fit dire (ib. 6): Sois ainsi pour la vie, puisses-tu subsister; sois en paix. Puis (ib. 9): ils campèrent, c.-à-d., dit R. Justus b. Shunam, faisons une communauté (73)Cf. J., (Eruvin 1, 10) fin.. Nabal répondit aux serviteurs de David, etc. (ib. 10). – On sait que dans les affaires capitales le plus petit des juges énonce le 1er son opinion (74)Ci-après, 4, 8.; car, a enseigné Samuel l’ancien devant R. Aha (75)Midrash Rabba à Samuel, ch. 23., on le déduit de ce qu’il est dit (ibid. 14): David dit à ses gens… Il les brusqua, c.-à-d. il les apostropha par des paroles dures. Puis (ibid. 17): Maintenant, réfléchis et vois ce que tu as à faire, car le malheur est décidé sur notre maître. Elle découvrit ses épaules, et ils marchèrent à la clarté de sa chair; et elles les atteignit (ib. 20), au point qu’à cette vue ils furent atteints de gonorrhée. ''David dit: en vain j’ai gardé tout ce qui celui-ci avant au désert; que Dieu fasse ainsi aux ennemis de David, si d’ici au matin j’ai laissé à Nabal de tout ce qui est à lui un seul être urinant contre la muraille (ib. 21, 22); comme fait le chien, kéleb, je n’épargnerai rien de la famille de kaleb. Abigaïl vit David (ibid. 25). Elle lui dit: Mon maître David que t’ai-je fait moi, et qu’ont fait mes fils ou mes bêtes? -C’est que, répondit-il, Nabal a méprisé le règne de David. -Mais es-tu roi? -Certes, dit-il, car Samuel m’a oint comme roi. -Pourtant, observa-t-elle, la monnaie (moneta) de notre maître Saül subsiste encore. Je suis ta servante (ibid.), ceci indique qu’elle s’est récusée à une demande d’union faite par David. Dès qu’il l’eut sollicitée, elle sortit une tâche de sang menstruarum et la lui montra (76)''J., (Nida 2, 6) ( 50b); Cf. B., Megila 14.''. Mais, lui dit-il, peut-on examiner de tels indices la nuit, lorsqu’on ne saurait distinguer entre ceux de l’impureté et ceux de la pureté? -Certes, répondit-elle, tes oreilles n’entendent pas ce que ta bouche énonce (77)Midrash sur l'Ecclésiaste, 1, 3.; car s’il est vrai qu’à la nuit on ne distingue pas entre les tâches révélatrices et celles qui sont insignifiantes, il ne faut pas non plus prononcer de sentences capitales la nuit (comme tu viens de le faire pour Nabal). Que ceci ne soit pas pour toi un achoppement (ibid. 31);
Pnei Moshe non traduit
הא נבל אתי מן דכלובי. כלומר דברי נבל הם כך אמר הרי נבל דאתי מן דכלובי השלישי לחצרון ואין במשפחתו שום פגם כדמסיק אמר נבל לית בישראל בר טבין סגין אין בישראל בן טובים יותר ממני:
מישראל. כלומר שכלנו מישראל אנחנו ולא נתערב זר במשפחתינו:
הדא הוא דכתיב וכו'. כמו שהכתוב מעיד שבא מכלב:
וישמע. דוד וגו' וישלח דוד עשרה נערים וגו' ואמרתם כה לחי לקיומא. יהי רצון שתתקיימו לשנה הבאה:
נעשו מחנה. וינוחו קדריש וכן אמר בהאי תלמודא בסוף פרק קמא דעירובין ודריש מכאן למחנה שהיא עשרה וכלומר שכולם כאחד כוונתם היה בשביל כבוד דוד וטובתו:
ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו וגו' ואח''כ ויחגור גם דוד את חרבו:
אפחין במילין. הפיחם בדברי רוח:
גילת שוקה וכו'. נתגלה שוקה והלכו לאורה בשורק כלומר לאור תאותה:
ותפגוש אותם דריש שפגעה בגופן ממש שנעשו בעלי קריין כולם מחמת שהסתכלו ביפיה:
ודוד אמר וגו'. אם אשאיר מכל אשר לו עד אור הבקר משתין בקיר זהו הכלב ומה עסקיה להזכירו אלא כך אמר אפילו על הכלב ומשלו איני חס שלא ישתייר שום זכר ממנו:
עדיין מוניטה דמרן שאול קיים. מטבע שלו ועדיין לא יצא טבעך בעולם:
ואני אמתך מלמד וכו'. אמתך דריש שאמרה איני ראויה אלא להיות אמתך:
וכי רואין כתמין בלילה. והלא צריך להבחין המראה אם הוא טמא או טהור:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. פִּיקָפּוּקֵי דְּבָרִים הָיָה שָׁם. רִבִּי לֵוִי הֲוָה עֲבַר פַּרְשָׁתָא. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרַייָא. עֲלוֹן וְשָֽׁמְעוֹן קָלֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי דְרַשׁ. דְּלֵית אֶיפְשַׁר לֵיהּ דְּהוּא מַפְקָא פַרְשָׁתָא דְלָא רִיבָוווֹן. עָאַל וַאֲמַר לוֹן. לָא. וּשְׁמַע רִבִּי זְעִירָא וָמַר. אוּף בַּאֲגַדְתָּא אִית רִיבְּווֹן. לְפוּקָה֩. פִּיקָפּוּקֵי דְּבָרִים הָיָה שָׁם.
Traduction
or dit R. Eléazar, des paroles de reproche surgirent là (78)Midr. Schohar tob, ch. 23.. Comme R. Lévi expliquait ce chapitre, R. Zeira recommanda aux compagnons d’entrer à la salle entendre la voix de R. Lévi, de qui il était impossible d’expliquer ce chapitre sans y ajouter des déductions nouvelles. L’un d’eux entra, puis revint dire qu’il n’y a rien de neuf (ce n’est qu’un exposé exégétique). R. Zeira, l’entendant, répliqua: même dans l’exposé de la Aggada (exégèse), on peut apprendre du neuf. Ainsi, le mot ''achoppement'' vise des paroles de reproche.
Pnei Moshe non traduit
פיקפוקי דברים היו שם. שיצאת בדברים של רמז וחידודין:
הוה עבר פרשתא. היה דורש את הפרשה ואמר רבי זעירא להחבירים שיכנסו לשמוע קולו דר' לוי דורש שאי אפשר שהוא מוציא הפרשה בלא ריבוון בלא חידוש:
עאל ואמר לון לא. נכנס אחד ושמע שהוא עוסק בפ' זו ואמר להם לא יש חידוש בדברים שאלו דברי אגדה הן:
ושמע ר' זעירא ואמר להן. אעפ''כ דאף באגדתא יש לדרוש כמה חידושים וכדדריש לקמיה:
אָֽמְרָה לֵיהּ. כַּד תִּיפּוּק פִּקְפּוּתָךְ יְהוּ אוֹמְרִים עָלֶיךָ. שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ. וּלְמִכְשׁוֹל עָוֹן. אַתָּה עוֹמֵד לְהִיכָּשֵׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ. מוּטָּב אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. עֲתִידָה רוֹבָה מִן הָדָה מַייְתֵי לֹא תְהֵא דָא כְדָא. וְלִשְׁפּוֹךְ דָּם. עוֹמֵד אַתָּה לִמְלוֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְהֵן אוֹמְרִים עָלֶיךָ. שׁוֹפֵךְ דָּמִים הָיָה. וְהָדָא דְתֵימַר. כָּל הַמְקַלֵּל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד חַייָב מִיתָה. אַדַּיִין מְחוּסָּר כִּסֵּא אַתְּ. וְזָכַרְתָּ֖ אֶת אֲמָתֶֽךָ׃ מְלַמֵּד שֶׁפָּֽקְרָה עַצְמָהּ. וְכֵיוָן שֶׁפָּֽקְרָה עַצְמָהּ פְּגָמָהּ הַכָּתוּב. בְּכָל קִרְייָא אַתְּ קְרִי אֲבִיגַיִל בַּר מֵהָדֵין פְּסוּקָא וַיֹּ֥אמֶר דָּוִד֭ לַֽאֲבִיגַ֑ל בָּר֤וּךְ יי. מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים. דַּם נִידָּה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
Traduction
Abigaïl dit à David: si ta faiblesse hésitante apparaît, on dira de toi que tu as versé le sang (de Nabal), et de plus tu es sur le point de trébucher devant le péché d’adultère. Plus tard, des causes d’achoppement plus grandes que celles-là te surviendront, et tu n’y ferais plus attention. Ni de répandre le sang innocent (ibid.), puisque tu es sur le point de régner en Israël, et l’on dira de toi, que tu as versé le sang en vain; quant au reproche que tu adresses à Nabal, d’avoir méprisé la royauté d’Israël et de s’être ainsi rendu digne de la peine capitale, je t’observe que tu n’es pas encore installé sur le trône. Tu te souviendras de ta servante (ibid.), allusion à son engagement anticipé (de l’épouser si elle devient veuve). Dès ce moment, l’Ecriture Sainte la traita comme déchue dans tous les versets suivants, et ne l’appela plus Abigaïl à l’égal du passé. Ainsi (ib. 33): David dit à Abigaïl, béni soit le Ciel de m’avoir détourné d’en venir aux sangs; ce dernier mot, au pluriel, vise 2 sangs, celui des menstrues ou du crime d’union illicite, et celui de l’homicide.
Pnei Moshe non traduit
כד תיפוק פיקפוקתך. כשיצא הקול מה שאתה רוצה לעשות אי נמי כשיתפרסם שמך בעולם ותקום למלכות יהו אומרים עליך שופך דמים אתה בחנם וזהו לפוקה והשתא דריש ולמכשול לב דמיותר הוא אלא דקאי על הדבר השני שתבעה לתשמיש ולמכשול עון קאמרה:
אתה עומד להיכשל וכו'. ולמכשול בוי''ו קדריש:
עתידה רובה מן הדה מייתי. עתיד שיבא לך מכשול גדול מזה ולא תיקח לך עוד מכשול זה עם זה:
ולשפך דם חנם וכו' ומה שאתה אומר כל המקלל וכו'. כבר אמרתי לך שעדיין מחוסר כסא אתה ואין דינו כמורד במלכות:
מלמד שפקרה עצמה. הפקירה עצמה בדבר זה שאמרה וזכרת את אמתך לרמז לו שאחרי מות בעלה יקחנה לאשה:
בכל קרייא. בכל הפסוקים שבפרשה כתוב אביגיל מלא וכאן אביגל חסר:
מבוא בדמים. תרתי משמע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source